איש פשוט היה בירושלים, זקן לימים וסובל יסורי שאול. וככל שתקפו עליו הייסורים – לא יצאה נשמתו. וכשבאו אנשים לבקרו היה מתחנן אליהם שיעתירו בידו שישבוק חיים לכל חי, והיו נכמרים רחמיהם עליו ומתפללים כן, והיא מגיע עד גסיסה – ושב ונעור לחיים.

בין המבקרים הגיע אליו ידיד אחד, שביקש ממנו לספרו כל המוצאות אותו, מנעוריו ועד הנה. הרבה דברים נשתכחו ממנו, הרבה נתעלמו מזכרונו, אבל בין מה שזכר לספר היה עברו בעיר ליז'ענסק בימי צעירותו. כששמע זאת הידיד התנוצצה בו מחשבת פליאה: האם יתכן שבזה טמון הפתרון?

"האם כשעברת בליז'ענסק – השתטחת על קברו של הרבי רבי אלמלך?" שאל הידיד את הזקן המיוסר.
"וכי אפשר לעבור בליז'ענסק ולא להתשטח על קברו של הרבי?" שאלו הזקן הגווע מיניה וביה.

"אם כן מובן הדבר", אמר הידיד. "הרבי רבי אלימלך אמר שמי שיתפלל על קברו לא ימות ללא תשובה, עשה איפוא תשובה ולך לדרככך לשלום".
וכן היה...

הקשיש אמר וידוי בכוונה עצומה, ועוד קריאת שמע על שפתיו נסתלק במנוחה לבית עולמו!

וסיפורים כאלה, בגירסאות שונות, מצויים לעשרות!


 

 

 


ליז'ענסק – אבן שואבת לכל יהודי באשר הוא

אותם מיתרים שרוטטים בליבו של כל יהודי בשמעו את השם ליז'ענסק - מספרים את סיפורו של המקום הזה, שהפך להיות מוקד עליה-לרגל, וכוח משיכה עצום לאלפי אלפי יהודים כל שנה.

הרה"ק רבי שלמה הכהן מראדומסק זיע"א בעל ה"תפארת שלמה" אמר:

ביומא דהילולא של הרבי רבי אלימלך, עומד הרבי רבי אלימלך על קברו ומברך בשתי ידיים את הבאים על קברו" - - -

ומעבר לזה, אין מה ואין צורך להוסיף ...

הכמיהה לזכות לפקוד, לפחות פעם אחת בחיים, את ציונו של הרבי רבי אלימלך, מפעמת בכל יהודי, עזה ומלהטת בכל יהודי חסידי באשר הוא. ההבטחה הנצחית, כי מי שיפקוד את קברו לא ימות בלא תשובה - חרוטה על הלבבות בדם ובאש... שלא לעזוב את העולם בלא תשובה!

ואנשים באים, באים, באים... באים ביארצייט, באים במשך השנה, ביום חול וגם מתארגנים לשבות שם בשבת.

אינו דומה יהודי שלפני השתטחות בליז'ענסק, ליהודי שאחרי כן.

וכבר אמר הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זיע"א לפני רבות בשנים, כי - 
"סגולה להתעוררות לתשובה להיות על ציון הרבי רבי אלימלך בליז'ענסק ביום היארצייט", ואין פלא, שמי ששב משם, קרן עור פניו!

שונה הוא קברו של הרבי רבי אלימלך משאר קברים, וגבוהים הדברים מאיתנו עד מאוד. אין אנו יכולים בלתי לצטט:

"הרבי רבי אלימלך זיע"א ביקש שלא יעלו אותו כל כך הרבה למעלה, כי רוצה להיות עוד מקושר עם כלל ישראל בזה העולם" ("אוצר ישראל").

והגה"ק מצעשינוב אמר פעם, שאין מה לנסוע על קברי צדיקים, כי אם ביומא דהילולא שלהם. זולת לקברי הרבי רבי אלימלך מליז'ענסק ורבינו מצאנז, טוב לנסוע כל השנה, כי נשמת הצדיקים אינם מצויים כל השנה בעולם הזה, אבל הרבי רבי אלימלך והרבי מצאנז פעלו שיהיה להם שייכות עם עלמא הדין בכל זמן" (י"ג אורות - לבית צאנז).

מכל העולם מגיעים יהודים, מאז פטירתו ועד הנה.

גדולי עולם פקדו את המקום בעצמם, והיתוו את הדרך לבאים אחריהם. דורות על גבי דורות פוקדים את המקום בגעגועים ובכיסופים, ותפילות רותחות נישאות אל על...

וכמו בחיים חיותו, כאשר היה המרכז הרוחני שהקים הרבי רבי אלימלך בליז'ענסק צינור לשפע, לברכת השם, לדרך תיקון ותשובה וקירוב לבבות בית ישראל לאביהם שבשמים, כן מוסיף ציונו הקדוש להוות מרכז גם אחרי מותו, עד ביאת גואל צדק בב"א.

ובעת השואה האיומה, כשפרצו הנאצים ימ"ש לליז'ענסק וראו יהודים משתטחים סביב קברו של הרבי רבי אלימלך, ציוו לפתוח הקבר ולראות מה יש שם. וכשפתחו את הקבר ראו איש שלם, עטור בתכריכין, פניו מאירות וכולו אומר כבוד. חרדת אלוקים נפלה על כל הנמצאים שם, הנאצים ימ"ש ברחו מיד וחיי כל היהודים שהיו סביבות הקבר ניצלו בנס!

הכנסת אורחים ליזענסק, ררבי עקיבא 104 ב"ב, טל:03-6159320 פקס: 03-6159325